<h1>מנורת המאור נר שלישי סימן קכ"ו</h1>
<h2>דף יז.</h2>
ואם אינו מניחן אפילו בשעת התפלה מעיד עדות שקר בעצמו, כדגרסינן בפרק היה קורא (ברכות יד, ב), אמר עולא: כל הקורא קריאת שמע בלא ציצית ובלא תפלין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כאלו הקריב עולה בלא מנחה, זבח בלא נסכים. וגרסינן בספרי: מי שאינו מניח תפלין יש עליו שלש מאות ענשין, כנגד ימות החול שבשנה הראויים להניח בהם תפלין, שאין לנו מצות שתהא אות ועדות כי אם שלש, מילה ושבת ותפלין, שנכתבו בשלשתן אות ואין ישראל מברר עדותו אלא בשני עדים. הילכך בשבת או ביום טוב שיש לו שני עדים, מילה ושבת, פטור מלהניח תפלין, אבל בחול אם אינו מניחם לא נשאר לו כי אם עד אחד. ולכך חשבו מהשמונה שאמרנו, שהם כמנדים לשמים, רוצה לומר, מרוחקין מרחמי שמים. וגם אמרו (ר"ה יז, א), על מי שאינו מניחן כלל, שנקרא מפושעי ישראל בגופן וקראוהו: קרקפתא דלא מנח תפלין מעולם. ונקרא עם הארץ לכל חומרותיו, כדאיתא למעלה (סי' קכד, א), בענין ציצית. ולא עוד, אלא שאמרו (מנחות מד, א): כל מי שאינו מניח תפלין עובר בשמונה עשה בכל יום, שהרי יש בכל אחד ארבע פרשיות שכתוב בהם מצות עשה. ראו כמה יש לו לאדם לעשות לקדש עצמו ואל יפול בענשין הללו.
